אמנות השינה * בטי כהן-קובלסקי – ליווי התפתחותי והדרכת הורים לתינוקות

נדמיין שער לגן יפה וקסום – זהו השער לשינה העמוקה. לא כל הילדים מוצאים את השער בעצמם. אנחנו כהורים יכולים להראות לילדינו את הדרך לשער הקסום. את דרך מעבר לשער התינוק צריך לעשות בעצמו.

במאמר הזה אני מתמקדת בנושא “אמנות השינה” אצל תינוקות מהמבט של ליווי התפתחותי לתינוקות. הנושא של השינה, כמה, מתי ואיך קשור גם לנושא ההתפתחות המאוזנת של התינוק והילד.

יש להבדיל בין היכולת לישון והיכולת להירדם. יש תינוקות אשר מתקשים להירדם. אחרים נרדמים בקלות, אך מתעוררים מהר, כלומר הם מתקשים להגיע לשינה העמוקה. יש גם תינוקות אשר נרדמים יפה וגם ישנים יפה. זה מזל גדול להורים….

תינוק בן מספר ימים נרדם כאשר הוא מרגיש בטוח – לדוגמה בידי ההורה, במנשא עוטף על אימא, בשכיבה על הפוף שמרגיש קצת כמו הרחם. אחרי חודש-חודשיים מצב זה משתנה והתינוק צריך ללמוד להירדם. חשוב שנהיה מודעים לשינוי שחל אצל התינוק: הוא עבר שלב של בגרות!

זה הזמן לחשוב על טקסי שינה: לשיר שיר נעים בזמן ההירדמות, לתת מוצץ ולטפוח על גוף התינוק בצורה מרגיעה, להדליק את המובייל שמעל המיטה,…. עדיף שטקסי השינה יהיו נוחים להורה ולתינוק גם יחד. חשוב שהטקסים הללו יהיו קבועים.

בשלב בקיעת השיניים החל מגיל ארבעה חודשים ומעלה אנו מזהים קושי של הרבה תינוקות להירדם ולישון. מה עושים?
שרשרת הענברים יכולים מאוד לעזור בשלב הזה ולהקל על אי הנוחות אשר נוצרה אצל התינוק. בנוסף אנחנו יכולים לעזור לתינוק להגיע לשינה עמוקה בדרכים הללו:

הנחת הידיים על חלקים שונים של גופו בזמן שהוא ישן יכול לעזור לתינוק להרפות עוד יותר. זה דורש לפעמים כמה תרגולים עד שזה מצליח. הניחו את ידיכם בעדינות ללא חשש על גוף התינוק – ושימו לב שיש תגובה: התינוק חש את ידכם גם בעת השינה. חשוב שננשום בצורה מודעות ונשחרר מתחים שהצטברו גם אצלנו.

כדאי להרגיל את התינוק לישון במנחים שונים (כבר לפני שלב בקיעת השיניים!): בשכיבה על הגב, צד שמאל וצד ימין וגם בשכיבה על הבטן בהשגחת ההורה.

אם התינוק יודע לשכב ולישון במנחים השונים הוא יכול “לבחור” גם בזמן בקיעת השיניים את המנח אשר מאפשר לו יותר נינוחות בשינה. כאשר התינוק מכיר רק מנח אחד הוא בעצם לא יכול לבחור לעבור למנח אחר…
כאשר התינוק מתעורר אחרי זמן קצר של שינה נחזור על טקס ההירדמות וננסה לאפשר לו לישון עוד קצת.

“עוד קצת” זה בכלל כלל חשוב בנוגע לנושא השינה: גם כאשר התינוק כבר נרדם ואנו ממהרים לעיסוקים אחרים – כדאי לשבת “עוד קצת” לידו, לשיר “עוד קצת”, לטפוח “עוד קצת”. כך אנו מלווים את התינוק לשינה עמוקה יותר.

במשך היום בין שינה לשינה נקפיד לעבוד עם התינוק על הורדת מתחים דרך מגע וגם נחשוף אותו לגירויים של תנועה: לקפוץ איתו על כדור פיזיו, לטייל איתו במנשא, נגלגל אותו על מזרן הפעילות שלו ועוד. גירויים של תנועה מפתחים את מערכת שיווי המשקל של התינוק ויחד עם זה מאוד מעייפים. יהיה לתינוק יותר קל להירדם אחרי פעילות כזאת.

בהצלחה!

יש לך שאלות נוספות? מוזמנים לפנות ל:
בטי כהן-קובלסקי – ליווי התפתחותי והדרכת הורים לתינוקות
054-4520125
betticohen.co.il
בפייסבוק: בטי-ליווי התפתחות | התפתחות תינוקות

חשיבותו של המגע

שמעתם ודאי רבות על חשיבותו של המגע הפיסי בתינוק ובכל זאת – הידעתם שאצל היונקים זהו צורך הישרדותי ממש כמו האוויר לנשימה והמזון!? בחסרונו – גורי היונקים גדלים בחסך רגשי ואף מתים – גם אם טכנית סופקו להם כל שאר הצרכים הפיסיים.
גורי הקופים נישאים על גוף הוריהם עד גיל 3; גורי הפילים הולכים תמיד במרכז להקת הנקבות וחדקים, זנבות ורגלים נוגעים בהם כל הזמן; שימו לב היכן נמצא גור הדולפין – המגע הוא חיוני לנו ולכן, הרבו לשאת את “גוריכם” על הידיים, הרבו ללטף ולחבק אותם. זהו סוג של דשן איכותי המטפח מאוד את צמיחתם, מרגיע ומשרה ביטחון – אותו ביטחון בסיסי שעליו נבנית בהמשך כל האישיות הקטנה הזו ובלעדיו – שלא נדע!

פן חשוב נוסף למגע – הגדרת גבולות גופו של התינוק לעצמו. הוא אינו יודע איפה הוא מתחיל והיכן הוא נגמר ביחס לחלל, לעולם הסובב אותו. בעזרת המגע מוחו קולט את קצותיו, את גבולותיו – מימד חשוב נוסף בבניית הביטחון הבסיסי וההתמצאות במרחב.

תינוק חדש נולד

התינוקות שלכם שהו תשעה חודשים במקום אחד, עטופים, מוגנים ושמורים. זהו גן העדן – עולמם המוכר והבטוח. עם הלידה הכל מתהפך: הכל קר, זר, מוזר, מנוכר ומאיים, חדש ולא ידוע. תחושות של פחד, אימה, חוסר אונים, חוסר ישע, סוף העולם – ה צ י ל ו ! הנשימה החדשה, הצלילים החדשים, האורות, מקומו בחלל, המזון – כל מה שהיה מוכר עד כה ומשרה ביטחון – נעלם!
איננו זוכרים במודע את גן העדן שלנו, אבל לעולם איננו שוכחים אותו.
מתוך הבנה זו – התייחסו אל תינוקכם בחמלה המכילה את תחושות האימה הללו, היו סבלניים, אוהבים, עוטפים, מרגיעים ומנחמים.