מתוק בטרימסטר הרביעי – עידית איבלר שטיין – מתפתחים באהבה

הורות ראשונית, מזל-טוב!

כל לידה במשפחה היא ראשונית ומביאה עימה התחדשות. גם כאשר נולד הילד השלישי הרביעי או התשיעי אנחנו חווים ראשוניות, הסתגלות, למידה מחדש, שמלווה בריגושים וחששות כאחד.

איך נקבל את היצור הרך הזה לעולם ונעזור לו להתאקלם בעולמנו הסואן?

על פי תפיסת חוקרים רבים, שאותה גם אני מאמצת ומאמינה בה, תינוקנו נולד בטרם עת, וזאת מהסיבה הפשוטה שלא היינו מצליחות ללדת אותם שלושה חודשים יותר מאוחר. לפי תובנה זו ה”טרימסטר הרביעי” הוא מחוץ לרחם. כשננסה לחשוב על החוויות הכי חזקות של העובר, נבין שברחם קיבל מגע, וככל שגדל, המגע היה יותר ויותר לוחץ עד תחושת המגע העמוק ביותר- צירי הלידה ומעבר בתעלת הלידה. גם תנועה הייתה שם, את, האם, זזת והתניידת וכך חווה עוברך את התנועה ואף מערכת שיווי המשקל נחנכה ברחם. הקול ששמע העובר, אכן היה קולך אך בעיקר שמע יומם וליל את רחשי כל המערכות הפנימיות של גופך.(פעימות הלב, רחשי בטן, נשימות וכו’).

אם כך, מה ניתן לתינוקנו ב”טרימסטר הרביעי”?

• כמה שיותר ‘חבל טבור’… מגע עור לעור (מומלץ גם ללא מניקות) והנקה, למי שמתאים לה, מתאפשר לה וחושקת בכך.
• כמה שיותר עיטוף התינוק– כמגע שמחבק את גופו ומקנה הרבה בטחון ואימון רפלקסים ראשוניים במקום מוגן.
• חשובה תנועה המדמה את הליכת האם. תנועה שמגיעה מכיפוף הברכיים שלנו ויישורם כשילדינו בזרועותינו (בערסול קדמי או צידי).
הקול מסייע לתינוקנו, שנשמיע את “הקולות המשונים” שלנו, נוודא שיהיו במונוטוניות. מונוטוניות “מהלכת קסמים” על הזאטוטים הללו – הששששש שלעיתים מעצבן אנשים מבוגרים, מצליח להרגיע אותם, וכן גם האאאההההאההההאהההה….

כשילדתי את מעיין, כולי הייתי בציפייה גדולה להתמסר לעובר המלאכי, שיגיח לעולם וליהנות מה”טרימסטר הרביעי”. מעיין היא בתנו הרביעית וככל שנפשי חשקה, לא ממש הייתה לי כל הפניות להיות רק בעולם האינטימי שלי ושלה… אך הפתרון הגאוני אותו למדנו משבטים וותיקים ומרובי ניסיון, הלוא הוא המנשא, הושיע אותנו גם הפעם. המנשא היה ‘רחמה’ של מעיין בזמן שהחגיגה הביתית המשיכה כסדרה. שם קיבלה הרבה חום, הרבה מגע, הרבה תנועה והרבה קול, גם אם היה פחות מונוטוני היו קולות הבית… ובזכות המנשא, היופי והאינטימיות לא הייתה רק שלנו, בן זוגי גם הוא נהנה מרגעים אלו, בגאווה והנאה אדירה, התענג על חודשי החסד האלו ומעיין לא התמכרה – התרגלה או ידעה רק ידיים. היא צברה הרבה בטחון לתחילת חייה…

אז כשיש לנו את הטיפים הללו, נותר ליהנות, ליישם ולזכור להקשיב לאינטואיציות שלנו, לא התחברתם? המשיכו עם מה שעובד… הלא אתם יודעים הכי טוב מה נכון עבור המלאך הרך שלכם.

מאחלת לכם הנאה גדולה גם ברגעי החששות שצפים ותמיד אשמח להיות לרשותכם.

עידית איבלר שטיין
מתפתחים באהבה
מלווה התפתחותית גילאי 0-2 ומדריכת הנקה
www.MBahava.com
054-6631970
idit.stein@gmail.com

חשיבות ההיענות המהירה למילוי צרכיו של התינוק

לתינוקות אין מילים, אין להם דרך להסביר לנו מה הקושי שלהם אלא באמצעות הבכי.
תינוקות אינם בוכים סתם!
חשוב מאוד, לדעתי להגיב מהר ל”פנייה” שלהם ולהיענות לה כדי להקל עליהם, כדי להרגיעם, כדי להוכיח להם כל הזמן שאנחנו פה, אתם לא לבד, אנחנו שומרים עליכם ואנחנו כאן כדי לעזור לכם, להקל עליכם את הקשיים ולהרגיע אותכם.
ההיענות המהירה והעיקבית שלכם לפניותיהם תוכיח להם שאתם אכן אמינים; שאפשר באמת לסמוך עליכם שאתם כאן בשבילם (נושא שייבדק על ידם לאורך פרק נכבד מחייהם…) ושיש מקום לאופטימיות!

אמנות השינה * בטי כהן-קובלסקי – ליווי התפתחותי והדרכת הורים לתינוקות

נדמיין שער לגן יפה וקסום – זהו השער לשינה העמוקה. לא כל הילדים מוצאים את השער בעצמם. אנחנו כהורים יכולים להראות לילדינו את הדרך לשער הקסום. את דרך מעבר לשער התינוק צריך לעשות בעצמו.

במאמר הזה אני מתמקדת בנושא “אמנות השינה” אצל תינוקות מהמבט של ליווי התפתחותי לתינוקות. הנושא של השינה, כמה, מתי ואיך קשור גם לנושא ההתפתחות המאוזנת של התינוק והילד.

יש להבדיל בין היכולת לישון והיכולת להירדם. יש תינוקות אשר מתקשים להירדם. אחרים נרדמים בקלות, אך מתעוררים מהר, כלומר הם מתקשים להגיע לשינה העמוקה. יש גם תינוקות אשר נרדמים יפה וגם ישנים יפה. זה מזל גדול להורים….

תינוק בן מספר ימים נרדם כאשר הוא מרגיש בטוח – לדוגמה בידי ההורה, במנשא עוטף על אימא, בשכיבה על הפוף שמרגיש קצת כמו הרחם. אחרי חודש-חודשיים מצב זה משתנה והתינוק צריך ללמוד להירדם. חשוב שנהיה מודעים לשינוי שחל אצל התינוק: הוא עבר שלב של בגרות!

זה הזמן לחשוב על טקסי שינה: לשיר שיר נעים בזמן ההירדמות, לתת מוצץ ולטפוח על גוף התינוק בצורה מרגיעה, להדליק את המובייל שמעל המיטה,…. עדיף שטקסי השינה יהיו נוחים להורה ולתינוק גם יחד. חשוב שהטקסים הללו יהיו קבועים.

בשלב בקיעת השיניים החל מגיל ארבעה חודשים ומעלה אנו מזהים קושי של הרבה תינוקות להירדם ולישון. מה עושים?
שרשרת הענברים יכולים מאוד לעזור בשלב הזה ולהקל על אי הנוחות אשר נוצרה אצל התינוק. בנוסף אנחנו יכולים לעזור לתינוק להגיע לשינה עמוקה בדרכים הללו:

הנחת הידיים על חלקים שונים של גופו בזמן שהוא ישן יכול לעזור לתינוק להרפות עוד יותר. זה דורש לפעמים כמה תרגולים עד שזה מצליח. הניחו את ידיכם בעדינות ללא חשש על גוף התינוק – ושימו לב שיש תגובה: התינוק חש את ידכם גם בעת השינה. חשוב שננשום בצורה מודעות ונשחרר מתחים שהצטברו גם אצלנו.

כדאי להרגיל את התינוק לישון במנחים שונים (כבר לפני שלב בקיעת השיניים!): בשכיבה על הגב, צד שמאל וצד ימין וגם בשכיבה על הבטן בהשגחת ההורה.

אם התינוק יודע לשכב ולישון במנחים השונים הוא יכול “לבחור” גם בזמן בקיעת השיניים את המנח אשר מאפשר לו יותר נינוחות בשינה. כאשר התינוק מכיר רק מנח אחד הוא בעצם לא יכול לבחור לעבור למנח אחר…
כאשר התינוק מתעורר אחרי זמן קצר של שינה נחזור על טקס ההירדמות וננסה לאפשר לו לישון עוד קצת.

“עוד קצת” זה בכלל כלל חשוב בנוגע לנושא השינה: גם כאשר התינוק כבר נרדם ואנו ממהרים לעיסוקים אחרים – כדאי לשבת “עוד קצת” לידו, לשיר “עוד קצת”, לטפוח “עוד קצת”. כך אנו מלווים את התינוק לשינה עמוקה יותר.

במשך היום בין שינה לשינה נקפיד לעבוד עם התינוק על הורדת מתחים דרך מגע וגם נחשוף אותו לגירויים של תנועה: לקפוץ איתו על כדור פיזיו, לטייל איתו במנשא, נגלגל אותו על מזרן הפעילות שלו ועוד. גירויים של תנועה מפתחים את מערכת שיווי המשקל של התינוק ויחד עם זה מאוד מעייפים. יהיה לתינוק יותר קל להירדם אחרי פעילות כזאת.

בהצלחה!

יש לך שאלות נוספות? מוזמנים לפנות ל:
בטי כהן-קובלסקי – ליווי התפתחותי והדרכת הורים לתינוקות
054-4520125
betticohen.co.il
בפייסבוק: בטי-ליווי התפתחות | התפתחות תינוקות