מתוק בטרימסטר הרביעי – עידית איבלר שטיין – מתפתחים באהבה

הורות ראשונית, מזל-טוב!

כל לידה במשפחה היא ראשונית ומביאה עימה התחדשות. גם כאשר נולד הילד השלישי הרביעי או התשיעי אנחנו חווים ראשוניות, הסתגלות, למידה מחדש, שמלווה בריגושים וחששות כאחד.

איך נקבל את היצור הרך הזה לעולם ונעזור לו להתאקלם בעולמנו הסואן?

על פי תפיסת חוקרים רבים, שאותה גם אני מאמצת ומאמינה בה, תינוקנו נולד בטרם עת, וזאת מהסיבה הפשוטה שלא היינו מצליחות ללדת אותם שלושה חודשים יותר מאוחר. לפי תובנה זו ה”טרימסטר הרביעי” הוא מחוץ לרחם. כשננסה לחשוב על החוויות הכי חזקות של העובר, נבין שברחם קיבל מגע, וככל שגדל, המגע היה יותר ויותר לוחץ עד תחושת המגע העמוק ביותר- צירי הלידה ומעבר בתעלת הלידה. גם תנועה הייתה שם, את, האם, זזת והתניידת וכך חווה עוברך את התנועה ואף מערכת שיווי המשקל נחנכה ברחם. הקול ששמע העובר, אכן היה קולך אך בעיקר שמע יומם וליל את רחשי כל המערכות הפנימיות של גופך.(פעימות הלב, רחשי בטן, נשימות וכו’).

אם כך, מה ניתן לתינוקנו ב”טרימסטר הרביעי”?

• כמה שיותר ‘חבל טבור’… מגע עור לעור (מומלץ גם ללא מניקות) והנקה, למי שמתאים לה, מתאפשר לה וחושקת בכך.
• כמה שיותר עיטוף התינוק– כמגע שמחבק את גופו ומקנה הרבה בטחון ואימון רפלקסים ראשוניים במקום מוגן.
• חשובה תנועה המדמה את הליכת האם. תנועה שמגיעה מכיפוף הברכיים שלנו ויישורם כשילדינו בזרועותינו (בערסול קדמי או צידי).
הקול מסייע לתינוקנו, שנשמיע את “הקולות המשונים” שלנו, נוודא שיהיו במונוטוניות. מונוטוניות “מהלכת קסמים” על הזאטוטים הללו – הששששש שלעיתים מעצבן אנשים מבוגרים, מצליח להרגיע אותם, וכן גם האאאההההאההההאהההה….

כשילדתי את מעיין, כולי הייתי בציפייה גדולה להתמסר לעובר המלאכי, שיגיח לעולם וליהנות מה”טרימסטר הרביעי”. מעיין היא בתנו הרביעית וככל שנפשי חשקה, לא ממש הייתה לי כל הפניות להיות רק בעולם האינטימי שלי ושלה… אך הפתרון הגאוני אותו למדנו משבטים וותיקים ומרובי ניסיון, הלוא הוא המנשא, הושיע אותנו גם הפעם. המנשא היה ‘רחמה’ של מעיין בזמן שהחגיגה הביתית המשיכה כסדרה. שם קיבלה הרבה חום, הרבה מגע, הרבה תנועה והרבה קול, גם אם היה פחות מונוטוני היו קולות הבית… ובזכות המנשא, היופי והאינטימיות לא הייתה רק שלנו, בן זוגי גם הוא נהנה מרגעים אלו, בגאווה והנאה אדירה, התענג על חודשי החסד האלו ומעיין לא התמכרה – התרגלה או ידעה רק ידיים. היא צברה הרבה בטחון לתחילת חייה…

אז כשיש לנו את הטיפים הללו, נותר ליהנות, ליישם ולזכור להקשיב לאינטואיציות שלנו, לא התחברתם? המשיכו עם מה שעובד… הלא אתם יודעים הכי טוב מה נכון עבור המלאך הרך שלכם.

מאחלת לכם הנאה גדולה גם ברגעי החששות שצפים ותמיד אשמח להיות לרשותכם.

עידית איבלר שטיין
מתפתחים באהבה
מלווה התפתחותית גילאי 0-2 ומדריכת הנקה
www.MBahava.com
054-6631970
idit.stein@gmail.com

חשיבותו של המגע

שמעתם ודאי רבות על חשיבותו של המגע הפיסי בתינוק ובכל זאת – הידעתם שאצל היונקים זהו צורך הישרדותי ממש כמו האוויר לנשימה והמזון!? בחסרונו – גורי היונקים גדלים בחסך רגשי ואף מתים – גם אם טכנית סופקו להם כל שאר הצרכים הפיסיים.
גורי הקופים נישאים על גוף הוריהם עד גיל 3; גורי הפילים הולכים תמיד במרכז להקת הנקבות וחדקים, זנבות ורגלים נוגעים בהם כל הזמן; שימו לב היכן נמצא גור הדולפין – המגע הוא חיוני לנו ולכן, הרבו לשאת את “גוריכם” על הידיים, הרבו ללטף ולחבק אותם. זהו סוג של דשן איכותי המטפח מאוד את צמיחתם, מרגיע ומשרה ביטחון – אותו ביטחון בסיסי שעליו נבנית בהמשך כל האישיות הקטנה הזו ובלעדיו – שלא נדע!

פן חשוב נוסף למגע – הגדרת גבולות גופו של התינוק לעצמו. הוא אינו יודע איפה הוא מתחיל והיכן הוא נגמר ביחס לחלל, לעולם הסובב אותו. בעזרת המגע מוחו קולט את קצותיו, את גבולותיו – מימד חשוב נוסף בבניית הביטחון הבסיסי וההתמצאות במרחב.

תינוק חדש נולד

התינוקות שלכם שהו תשעה חודשים במקום אחד, עטופים, מוגנים ושמורים. זהו גן העדן – עולמם המוכר והבטוח. עם הלידה הכל מתהפך: הכל קר, זר, מוזר, מנוכר ומאיים, חדש ולא ידוע. תחושות של פחד, אימה, חוסר אונים, חוסר ישע, סוף העולם – ה צ י ל ו ! הנשימה החדשה, הצלילים החדשים, האורות, מקומו בחלל, המזון – כל מה שהיה מוכר עד כה ומשרה ביטחון – נעלם!
איננו זוכרים במודע את גן העדן שלנו, אבל לעולם איננו שוכחים אותו.
מתוך הבנה זו – התייחסו אל תינוקכם בחמלה המכילה את תחושות האימה הללו, היו סבלניים, אוהבים, עוטפים, מרגיעים ומנחמים.